התפוררות היכולת לשלוט
אם יש דבר המדיר שינה מעיני מאז עזיבתי את תפקידי כמנכ"ל משרד רה"מ הוא התפוררות היכולת של השלטון לשלוט.
כיהנתי במספר תפקידים בכירים במנהל הציבורי הישראלי. בכל אחד מהם הייתי אחראי על גזרה מסוימת. חשובה ככל שתהיה, הייתה זו גזרה בלבד ואת התמונה הכללית היה קשה לראות בשלמותה. רק כאשר הגעתי לתפקידי כמנכ"ל משרד רה"מ התחוורה לי התמונה כולה. עמדתי בנקודת התצפית הגבוהה ביותר אליה ניתן לטפס כדי להשקיף על החברה הישראלית. כמובן שהתפקיד הקשה הזה אינו טיול ואינך מטפס אליו כדי ליהנות מהנוף הנשקף ממנו, אלא כדי להשפיע על המציאות.
והמציאות הישראלית הנפרשת לפניך היא קשה ביותר.
אנו עדים למתיחות איומה בין אזרחים ערביים ליהודים, בין חרדים לחילוניים, בין אשכנזים לספרדים, בין עולים לוותיקים. אנו עדים לפתיחת פערים מבהילה בין עשירים לעניים. אנו חיים עם פריפריה מתוסכלת וממורמרת, עם חרדים וערבים אשר רבים מהם אינם עובדים ואינם נושאים בנטל הביטחוני, עם אזרחים ערבים שקופחו קשות במשך עשרות שנים ושהביוב זורם ברחובותיהם, עם 39% בוגרים מסיימי בחינות בגרות בלבד! עם שימוש הולך וגובר בסמים בקרב בני הנוער, עם מספר מקרי אלימות מפחיד, עם מאות הרוגים ועשרות אלפי פצועים בתאונות דרכים, עם מאות אלפי ילדים בסיכון, עם תשתיות לא מספקות, עם מנהל ציבורי מנופח, ומעל הכול מצב בטחוני קשה, אשר גובה קורבנות רבים בנפש, משרה אווירה קשה, גורר אחריו מיתון כלכלי קשה ומושך אליו את מרבית תשומת הלב והדאגה.
עם רשימת הבעיות האתגרים הללו צריכה להתמודד ממשלת ישראל. כאשר קוראים את הרשימה באופן מקובץ, בעיה ליד בעיה, נושא ליד נושא זה מבהיל!
כאשר מנסים גם לטפל בבעיות ונחשפים להן מקרוב מבינים היטב את העוצמה המרסקת של כל אחת מהן. אי הטיפול בהם ירסק את החברה הישראלית. חייבים, אבל חייבים, לטפל בבעיות האלו מיד, מהר, באופן יסודי, באומץ ובראיה רחבה. צריך למצוא תמריצים לעבודה, להקטין את האבטלה, להוריד את המס על עבודה, למסות את שוק ההון, לשנות מהיסוד את מערכת היחסים בין הממשלה לשלטון המקומי, לעשות רפורמה בתשלומי העברה במערכות התכנון והבניה, במים, בקרקע, להפריט את מערכות החשמל, הנמלים והמים, ולהגיע לאמנה עם העובדים כיצד עושים זאת, לאחד את התעשיות הביטחוניות, להקטין את מספר העובדים הזרים, לצמצם את המנהל הציבורי (½ מליון עובדים ו- 70 מיליארד שקל שכר), להשקיע יותר בתשתיות, לבנות בשנתיים 7,000 כיתות חסרות, לחזק את מערכות המשפט והאכיפה ועוד ועוד...
חייבים ליצור את האמצעים הכלכליים לפתרון הבעיות בדגש על מתן כלים לאזרחים לדאוג לעצמם ותוך גילוי רגישות לאלה שאינם עומדים בקצב המטורף של החיים המודרניים.
אל תדאגו, הסירו דאגה מלבכם. הדברים לא יבוצעו! זה לא בגלל שהמנהיגות לא רוצה, היא "מתה" מרצון. זה לא שאין תוכניות – גשו לארון ותמצאו בכל אחד מהנושאים מדף עמוס עם מיטב התוכניות מפי טובי המומחים – רק תבחרו. זה לא שאין אנשים טובים – יש אנשים מצוינים. כל זאת מכיוון שהמערכת הפוליטית בישראל התפוררה. היא התרסקה לרסיסים ובהתרסקותה ניטלה ממנה היכולת לבצע דברים קטנים וגדולים. צריך להבין שכל אחד מהנושאים שציינתי הוא נושא מורכב ביותר. הוא דורש טיפול אינטגרטיבי של משרדים ממשלתיים, חברות ממשלתיות, תאגידים, עיריות, מועצות, איכות סביבה, ירוקים, והכול תוך שיתוף פעולה אמיתי ובו זמנית. ברור גם כי כל שינוי, מוצדק ככל שיהיה, כרוך במאבק קשה, ממושך, מתוקשר, שבשלב הקצר והבינוני כרוך בתשלום פוליטי כבד.
עבדתי למען ראש ממשלה שהיה מוכן לשלם מחירים פוליטיים כבדים למען השינויים הנדרשים. לצערי הרצון הזה אינו מספיק. כל החלטה המגיעה לממשלה עם 26 שרים, 13 סגני שרים, 8 מפלגות, בה למפלגה השלטת יש 19 מנדטים וכדי להגיע לרוב של 61 היא צריכה ללקט בדרך עוד לפחות 42 מנדטים. כל החלטה כזו תצא מרוטת נוצות. ואז היא מגיעה לכנסת ושם נתקלת הממשלה בעוד עשרות חברי כנסת שכל אחד מהם הוא למעשה מפלגה בפני עצמה ואותה החלטה מרוטת נוצות הופכת במקרים רבים לגל עצמות!
ואם זה לא מספיק, אז נזכור שבחירות כאן הפכו למנהג קבוע כל שנתיים שלוש. בחירות זה קיפאון שנה לפני, כלכלת בחירות, בחירות, ולאחריהן עם-רב של שרים, מנכ"לים, בכירים ועוזרים עוזבים ומוחלפים וגם המעט שעשו הקודמים נעצר והכול מתחיל מההתחלה עד הפעם הקרובה!
מאז ההחלטה האומללה על הבחירות הישירות לראשות הממשלה הלכה והתעצמה הציפייה מראש הממשלה לפתור כל בעיה קטנה כגדולה המתעוררת במדינה (הלוא בחרנו בו ממש במו ידינו אומרים למעלה ממיליון וחצי בוחרים).
הרצון של רה"מ לקבוע מדיניות, ליישמה ולפתור את הבעיות הוא עצום. אבל היכולת הפוליטית שלו שואפת לאפס! התפוררותה של המערכת הפוליטית, תוך יצירת מפלגות סקטוריאליות הדואגות לאינטרס המוצהר והצר שלהן ואובדן הסולידריות בחברה הישראלית גורם לכך שהבעיות הקיומיות האלו תלכנה ותחרפנה והפתרון להן במציאות העכשווית של היום הוא המשבר הקשה הבא. ועוד וכל זאת עוד לפני שאמרתי מילה על הכלים הניהוליים העלובים העומדים לרשות ראש הממשלה.
אני יודע שאני אומר דברים קשים. ואם אפשר אני רוצה לזעזע ולומר שאנחנו נמצאים על פי תהום! אני חש שמרבית האזרחים במדינת ישראל אינם מבחינים בכך שכן האירועים הביטחוניים הקשים לוקחים את כל תשומת הלב.
חייבים על כן לשקם את יכולת השלטון לשלוט.
הפתרון לכך יכול להיות נעוץ באחת משתי האפשרויות; העלאה דרסטית של אחוז החסימה לכנסת, או לחילופין קביעת משטר נשיאות בישראל. במשטר כזה רה"מ נבחר ל-5 שנים, ללא היכולת להדיחו (פרט למקרים חריגים), רה"מ קובע באופן עצמאי את ממשלתו, לרה"מ זכות וטו על חקיקה בכנסת (הכנסת רשאית להסיר את הווטו של הנשיא רק ברוב גדול). הכנסת תשמור על איזונים ובלמים כנגד הנשיא בכך שהיא זו שתאשר את תקציב המדינה, תאשר כל שינוי מבני הדורש שינוי חקיקה, תאשר את ההסכמים המדיניים השונים, ותמשיך ותפקח על עבודת הממשלה בכל התחומים.
יוסי קוצ'יק, הממונה על השכר בין השנים 1991-1994, מנכ"ל משרד רה"מ בין השנים 1999-2001 ולשעבר יו"ר מנפאואר.