3 מדינות בתוך מדינה אחת

תשמעו סיפור,

עם פרישתו של הנגיד פרנקל מתפקידו, פנה הממונה על יחידת האכיפה במשרד האוצר, שמואל נחמני, לבנק ישראל וביקש להעביר לעיונו את תנאי פרישתו של הנגיד. זהו תהליך הנהוג ומתחייב בכל חברה ממשלתית, תאגיד סטאטוטורי או גוף ציבורי במדינת ישראל, בה פורש אחד הבכירים. בנק ישראל ענה כי תנאי פרישתו של הנגיד אינם מעינינו ומסמכותו של הממונה על השכר, שכן הנגיד הוא משווה-שר, ומכיוון שכך אין דינו כדין אחרים, ועל כן הנגיד הוא יוצא מהכלל. ניתן להגדיר את דו"ח מבקר המדינה על בנק ישראל כ"חטא-ועונשו". הבנק התנהל במשך שנים כמדינה בתוך מדינה. קצרה היריעה כדי לתאר אילו מאמצים עשינו בעבר כדי לחשוף את נתוני השכר ואת תנאי השירות בבנק ישראל ואלו מאמצים וקרבות השהייה עשה הבנק, תוך גיוס טיעונים משפטיים של סמכות ואי-סמכות על מנת לא להעביר הנתונים. ולבסוף כאשר הגיעו הנתונים התבררה תמונה עגומה של משכורות עתק לבכירים, לספרנים, תנאי שירות מעוררי קינאה והסכמי פרישה חלומיים.

אילו רק העביר בנק ישראל את תנאי פרישתו לאישור הממונה על השכר היה נמנע בוודאי הביזיון הזה, אותו עובר הנגיד לשעבר. על זה נאמר "החטא-ועונשו".

אבל בנק ישראל אינו לבד. קיימות 3 מדינות בתוך מדינה: בנק ישראל, משרד מבקר המדינה וכנסת ישראל. והפלא-ופלא, כולם קשורים, מחוברים וצמודים זה לזה.

בעת כהונתי כממונה על השכר, פניתי למבקר המדינה וביקשתי להעביר את נתוני השכר, הסכמי השכר ותנאי העבודה של עובדי משרד מבקר המדינה לאוצר. מבקר המדינה דחה את בקשתי בטיעונים של הפרדת-רשויות ואי-כפיפות משרד המבקר לאוצר. זהו וויכוח משפטי ארוך שנים שתוצאותיו הן שתנאי עבודתם של משרד מבקר המדינה והסכמי השכר שלהם חסויים ובלתי ידועים לציבור. תקציבי משרד מבקר המדינה אמנם מאושרים ע"י וועדת הכספים של הכנסת, אך אין סיכוי בעולם שהכנסת או הציבור יצליחו לרדת לעמקם של דברים ולהבין כיצד, כמה ולמה?

קשה לי להבין כיצד משרד מבקר המדינה אינו מעלה ויוזם שקיפות ציבורית מוחלטת בנושאים כה רגישים שהם נשוא ביקורתו הקטלנית בגופים מבוקרים אחרים. למשרד מבקר המדינה ולמבקר עצמו יוקרה ואמינות גבוהים ביותר. אני מקווה עבורם שלא יעברו ב"מנהרת החטא ועונשו".

וכך על פי אותו הנוהל מתנהלים העניינים ב"מדינת-הכנסת". הסכמי השכר, תנאי העבודה והנתונים של עובדי הכנסת, מתנהלים כמשק סגור, ללא פיקוח וללא בקרה חיצונית. הפעם זה בשם הפרדת הרשויות.

כדי למנוע את אשר קרה עם נגיד בנק ישראל, יש לוודא שבנושאים רגישים אלו תימצא הדרך הנאותה לתהליכים שקופים וברורים במוסדות אלו, שאם לא כן אנו צפויים בעתיד לגילויים שיערערו את אמון הציבור במוסדות חשובים אלו.

הערה אחרונה. בעת היותי הממונה על השכר נחשפו נתוני השכר במגזר הציבורי, שונה החוק והוקמה יחידת אכיפה אפקטיבית, רק סעיף אחד סירבה הממשלה לאשר והוא קביעת אחריות פלילית על אלה המאשרים הסכמי שכר ותנאי פרישה חריגים. כיצד זה מעילה של סכומי כסף באופן ישיר או באמצעות כרטיס אשראי או "סתם" הונאה נחשב למעשה פלילי ואילו מתן תוספות שכר ותנאי פרישה ללא סמכות ובניגוד לחוק, שמשמעותם לעיתים תוספת של מיליונים ליחיד ועשרות ומאות מיליונים למספר עובדים, אינו נחשב לעבירה פלילית?

לממשלה פתרונים.

מאת יוסי קוצ'יק , הממונה על השכר במשרד האוצר בין השנים 94' – 99'

ומנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 1999-2001