המו"מ הקואליציוני: זבוב על הקיר
הבחירות האחרונות הסתיימו בניצחון בנקודות של כחול לבן ובהיחלשות הליכוד, ומאז נקלענו לתסבוכת פוליטית מפוארת שקשה להבין כיצד תסתיים.
שלשום כינס הנשיא לפגישת פסגה את יו"ר כחול לבן גנץ ואת רה"מ נתניהו, בניסיון להקים ממשלת אחדות לאומית. כמו רבים אחרים, גם אני לא יודע מה היה שם, אך כבעל ניסיון רב במשאים ומתנים פוליטיים וכלכליים אהיה עבורכם לרגע "הזבוב על הקיר".
ב 2013 , ניהלתי את המו"מ הפוליטי עבור "התנועה" בראשות לבני, שבסיומו מונתה לשרת המשפטים וחברת קבינט. עמיר פרץ, אז חבר ה"תנועה", מונה לשר לאיכות הסביבה. המו"מ שנוהל שימש כלי אפקטיבי לחבירה שבה לא כל צד יוצא עם כל תאוותו בידו, אך בהכרח מרוויח לעומת האלטרנטיבות .
ב- 2015 , ניהלתי במשך חודשים ארוכים מטעמו של יו"ר המחנה הציוני, בוז'י הרצוג, מו"מ על כניסה לממשלת נתניהו. רגע לפני החתימה, החליט רה"מ לצרף את אביגדור ליברמן. "צחוק הגורל".
בשני המקרים, המשאים ומתנים היו עם נתניהו וציוותו הקרוב ביותר. הפגישות ברובן התקיימו במעון בבלפור , בפטיו, בשעות הלילה המאוחרות, הרחק מעיני התקשורת, עם מספר מועט של אנשי אמון.
מדובר בסדרת פגישות שלמרביתן המכריע הציבור לא מודע. הן מתנהלות בדרך כלל ברוח טובה ונוצרת בהן אינטימיות. יושבים שעות ארוכות, דנים על הנושאים שעל הפרק כמו מו"מ מדיני , חקיקה, בניה בשטחים ונושאים כלכליים. לעיתים אפילו מרכלים בחופשיות על יריבים ושותפים. אבל לא הכל "וורוד". יש במפגשים הללו מידה לא מועטה של אכזריות ובוטות. כל צד מתאר לצד השני בפירוט רב את חולשותיו ואת הסכנות הפוליטיות האורבות לו במידה ולא יענה לתביעותיו. הכל פתוח, מנומס, אבל ללא כפפות של משי.
חשוב להבין שקיים פער עצום בין מה שבאמת מתרחש בתוך חדר המו"מ לבין המשתקף בזירה התקשורתית ציבורית. בתום הטקסים, שבאחד מהם צפינו שלשום, מתחילה תורת משחקים שלמה. נכנסים לתמונה מרכיבים פסיכולוגיים, מינוף יתרונות , ניצול חולשות ולא פחות חשוב- אלמנט הזמן שמשחק תפקיד משמעותי. מדובר בשני עולמות מקבילים, "עולם פנים" מול "עולם חוץ", שכל אחד מהם פועל בניגודיות של 180 מעלות. אני זוכר היטב את הנאומים החריפים של נתניהו נגד המחנ"צ, ואת הנאומים החריפים לא פחות של יצחק הרצוג נגד הליכוד ונתניהו . לעיתים ממש במקביל לנאומים הקשים האלו, ישבנו, הצוותים, ביחד בנינוחות וידידות וירדנו כבר לפרטי ההסכם המסתמן. נושאים רבים שנידונו בחדר כלל לא באו לידי ביטוי בשיח התקשורתי – נושאי חקיקה, זכויות וטו בנושאים מדיניים, הסכמות כלכליות ותקציביות.
בימים הקרובים נמשיך לשמוע מתקפות חריפות , ספינים ו"משחק האשמות " מכל הצדדים. אל לנו להתרשם מכך ויש לקחת את הדברים עם קורטוב של מלח. בחוץ מלחמת עולם – בתוך החדר, יושבים על גלידת (פיסטוק) ויוצרים שיח ענייני. אין הדבר אומר שתקום בסופו של יום ממשלת אחדות אלא שהדיונים עצמם רציניים, כנים וחפים לרוב, באופן מפתיע, מפופוליזם ריק מתוכן וסיסמאות בחירות.